המועמד הכי טוב שראיינתם השבוע כבר חתם במקום אחר
לא כי ההצעה שלכם הייתה גרועה. כי היא הגיעה ביום שלישי הבא, והוא קיבל אחת ביום חמישי. בשוק שבו מועמד חזק מתראיין בשלושה מקומות במקביל, מהירות היא לא נוחות - היא התנאי.
אתם ועוד שניים, על אותו מועמד
שלושה מעסיקים פנו לאותו אדם באותו יום. הלוח למטה רץ מעצמו. שימו לב שאף אחד לא הפסיד בגלל השכר - ההפסד קרה בימים שבהם לא קרה כלום.
יום 0 מהפנייה
אתם
מעסיק ב'
מעסיק ג'
התרחיש הוא המחשה של מנגנון ואינו נתון של לקוח. הנקודה אינה לרוץ מהר על חשבון איכות הראיון - היא שהזמן המת בין שלבים אינו חלק מהתהליך, והוא הדבר היחיד שאפשר לקצר בלי לוותר על כלום.
הקו שבו מועמד הופך לעובד
שני צדדים, שתי מערכות, ורגע אחד שבו הכול עובר. זה גם המקום שבו רוב הארגונים מקלידים את אותם פרטים בפעם השנייה.
מועמד
- משרה מפורסמת בכמה ערוצים
- מועמדים באים למקום אחד, לא לחמש תיבות
- שלבי ראיון עם אחראי ותאריך יעד לכל אחד
- תשובה לכל מי שפנה, כולל למי שלא התקבל
Zoho Recruit
עובד
- תיק עובד שנפתח מהנתונים שכבר קיימים
- מסלול קליטה עם אחראים ותאריכים
- נוכחות, חופשות ואישורים
- הערכות ושיחות משוב מתועדות
Zoho People
המבחן הפשוט: כמה פעמים מוקלד שמו המלא של העובד החדש בארגון שלכם, ובכמה מערכות? אם התשובה גדולה משתיים, שם נמצא החיבור החסר.
מה חייב להיות מוכן ביום הראשון
לחצו על תחום כדי לראות מה נופל בו. רוב הארגונים מסדרים את זה בהתכתבות, וכל פעם משהו אחד נשכח - בדרך כלל לא אותו דבר.
- מחשב מוכן ומוגדרהוזמן בזמן, לא ביום שהוא הגיע. זה הפריט עם זמן האספקה הארוך ביותר וזה שהכי מזניחים.
- חשבון וגישותדוא"ל, מערכות, תיקיות. לפי התפקיד, ולא "מה שיש לעמית שיושב לידו" - זו הדרך הנפוצה לתת הרשאות עודפות.
- טלפון וקוויםאם התפקיד דורש. כולל שיוך למוקד או לתור אם הוא בשירות.
למה זה נופל: כי כל פריט תלוי בגורם אחר - רכש, מחשוב, ספק. בלי תהליך עם אחראי ותאריך לכל שורה, האחריות מתפזרת.
- מי מלווה אותושם אחד, לא "הצוות". אדם שיודע שזה עליו ושהוקצה לו זמן לזה.
- עם מי הוא נפגש בשבוע הראשוןשלוש או ארבע פגישות שנקבעו מראש, לא "תכיר את כולם לאט".
- הצוות יודע שהוא מגיענשמע מובן מאליו. זה הדבר שהכי מדווח בשיחות משוב של עובדים חדשים.
למה זה נופל: כי אין לזה בעלים. הגיוס הסתיים, המגייס עבר למשרה הבאה, והמנהל הישיר מניח שמישהו טיפל.
- מסמכי העסקה חתומיםלפני היום הראשון ולא במהלכו. חתימה דיגיטלית מקצרת את זה מימים לשעות.
- פרטים למערכת השכרעוברים מהתיק שכבר נפתח, ולא מוקלדים מחדש מטופס נייר.
- נוכחות וחופשות מוגדרותיתרה התחלתית, שעות עבודה, ומי מאשר לו. כדי שהבקשה הראשונה לא תהיה גם ההגדרה הראשונה.
למה זה נופל: כי זה נראה כמו משהו שאפשר להשלים אחר כך. אפשר - עד שהעובד מבקש יום חופש בשבוע השני ומגלה שאין לו למי לפנות.
- מה הוא אמור לדעת בסוף שבוע ראשוןכתוב, ולא בראש של המנהל. זו גם ההגדרה של האם הקליטה הצליחה.
- איפה מוצאים תשובותמאגר ידע, ולא "תשאל את דנה". דנה תצא לחופשה.
- הדרכות חובהאבטחת מידע, בטיחות, נהלים שאתם מחויבים אליהם - עם מעקב מי השלים.
למה זה נופל: כי אין למי לזקוף אותו. הקליטה נחשבת מוצלחת אם העובד הגיע ולא התלונן, ולא אם הוא באמת יודע לעבוד.
מידע על אנשים, ובישראל
קורות חיים, תיקי עובדים ונתוני נוכחות הם מידע אישי. שלושת אלה חוזרים בכל הטמעה, ורובם לא נשאלים עד שכבר מאוחר.
- כמה זמן שומרים קורות חיים - של מי שלא התקבל. שמירה "למקרה שיתאים בעתיד" דורשת בסיס והסכמה, ומדיניות מחיקה שבאמת רצה.
- מי רואה מה בתיק העובד - מנהל ישיר, כוח אדם והנהלה אינם צריכים לראות את אותם שדות. הרשאה גורפת היא ברירת מחדל, לא החלטה.
- נתוני נוכחות - מיקום, שעות וזמני כניסה הם מידע רגיש. מה נאסף ולשם מה צריך להיות ידוע לעובד מראש.
איפה עובר הקו שלנו
אנחנו מטמיעים את המנגנון: הרשאות לפי תפקיד, מדיניות שמירה ומחיקה שרצה בפועל, ותיעוד של מי ניגש למה. את השאלה מה מותר לכם לאסוף ולכמה זמן, ואת נוסח ההודעה לעובד ולמועמד, מאשר עורך הדין שלכם. זו אינה חוות דעת משפטית ואיננו יועצי דיני עבודה.
מדיניות הפרטיות שלנומה מרכיב את הפתרון
רוב הארגונים מתחילים בצד אחד בלבד. אם מגייסים מעט ויש הרבה עובדים - מתחילים מ-People, ולא מ-Recruit.
איך זה מתנהל אצלנו
- בוחרים צד להתחיל בוגיוס או עובדים. לנסות את שניהם בבת אחת זו הדרך הנפוצה שהטמעה נתקעת באמצע.
- מודדים את הזמן המתכמה ימים עוברים היום בין שלב לשלב בגיוס. זה המספר שקובע כמה מועמדים אתם מאבדים.
- בונים תהליך קליטה אחדלתפקיד שקולטים אליו הכי הרבה. עם אחראי ותאריך לכל שורה.
- מחברים את שני הצדדיםמועמד שהתקבל הופך לתיק עובד בלי הקלדה חוזרת.
- הרשאות ושמירהמי רואה מה, וכמה זמן נשמר מה. לפני שנכנס מידע אמיתי.
- מודדים אחרי רבעוןשלושה מספרים: ימים לתשובה ראשונה, ימים לחתימה, ועזיבה בשנה הראשונה.
הדרך המהירה להתחיל היא לבדוק כמה ימים עברו בגיוס האחרון שלכם בין הראיון הראשון להצעה.
דברו איתנושאלות נפוצות
כמעט תמיד בגלל זמן. מועמד חזק מתראיין בשלושה מקומות במקביל, ומי שחוזר אליו ראשון מקבל אותו. הגורם שהכי משפיע אינו איכות הראיון אלא כמה ימים עוברים בין שלב לשלב - וזה בדיוק מה שאף אחד לא מודד.
Recruit מנהל את מי שעדיין אינו עובד: משרות, מועמדים, ראיונות. People מנהל את מי שכבר כן: תיק עובד, נוכחות, חופשות, הערכות. הקו ביניהם הוא יום הקליטה, וזה גם הקו שבו הכי הרבה מידע מוקלד מחדש בלי סיבה.
לגיוס בהיקף כזה, ייתכן שגיליון מסודר מספיק. מה שכן שווה גם בהיקף קטן הוא הצד השני: תיקי עובדים, חופשות ונוכחות. שם הכאב אינו תלוי בכמות גיוסים אלא בכמות עובדים ובדרישות הדיווח.
קורות חיים הם מידע אישי וחלים עליהם חוק הגנת הפרטיות. צריך להחליט מראש כמה זמן שומרים, לשם מה, ולומר את זה למועמד. שמירה "למקרה שיתאים בעתיד" דורשת בסיס והסכמה - את הנוסח מאשר עורך דין, ואנחנו מטמיעים את מדיניות המחיקה.
לא. Zoho People מנהל את הדיווח, האישורים והיתרות, ומעביר את הנתון למערכת השכר שלכם. חישוב השכר עצמו, ניכויים ותלושים נשארים במערכת השכר ואצל רואה החשבון. אנחנו מחברים בין השניים ולא מתיימרים להחליף.
מחשב, גישות למערכות, מקום ישיבה, מי מלווה אותו, ומה הוא אמור לדעת בסוף השבוע הראשון. רוב הארגונים מסדרים את זה בהתכתבות, וכל פעם משהו נשכח. תהליך קליטה מוגדר הופך את זה מסדרת תזכורות לרשימה עם אחראים ותאריכים.
אפשר לפרסם למספר ערוצים ולקבל את המועמדים לאותו מקום. הכיסוי של לוחות הדרושים הישראליים משתנה, ולכן זה נבדק פרטנית באפיון. גם בלי חיבור אוטומטי, הערך המרכזי הוא שכל המועמדים נאספים למקום אחד ולא לחמש תיבות דואר.
בשלושה מספרים: כמה ימים מפנייה לתשובה ראשונה, כמה ימים מפתיחת משרה לחתימה, ומה שיעור העזיבה בשנה הראשונה. השלישי הוא החשוב ביותר והכי מוזנח - הוא מודד אם גייסתם נכון ולא רק מהר.
בגיוס האחרון שלכם - כמה ימים עברו מהראיון הראשון להצעה?
אם אין דרך לענות על זה במספר, זו נקודת ההתחלה. וברוב המקרים, שם גם נמצא ההסבר למועמד שנעלם.
