"חצי מתקציב הפרסום מבוזבז. הבעיה שאיננו יודעים איזה חצי."

בוחרים מודל ייחוס ומודדים לפיו לאורך זמן. אין מודל נכון אחד - יש מודל מוסכם. הבעיה הנפוצה אינה שהמודל שגוי אלא שכל אחד בארגון סופר אחרת, ואז אף מספר לא מתקבל. ההסכמה על השיטה שווה יותר מדיוק השיטה.

Campaigns שולח לרשימה במועד שנקבע. Marketing Automation מגיב להתנהגות - מה נשלח ומתי נקבע לפי מה שהאדם עשה. אם אתם שולחים ניוזלטר חודשי, Campaigns מספיק ועולה פחות. אם יש מחזור מכירה ארוך עם כמה מגעים, ההבדל מהותי.

תיקון 40 לחוק התקשורת דורש הסכמה מפורשת מראש לדבר פרסומת, ציון ברור שההודעה היא פרסומת, פרטי המפרסם ודרך הסרה פשוטה שפועלת. יש חריגים מצומצמים, למשל ללקוח קיים באותו סוג מוצר. את היישום המדויק אצלכם מאשר עורך דין - אנחנו מטמיעים את המנגנון.

לרוב כי הרשימה גדלה ולא נוקתה. כתובות שלא נפתחות פוגעות במוניטין השליחה, וכתוצאה מכך ההודעות למי שכן מעוניין מגיעות לספאם. רשימה קטנה ופעילה מייצרת יותר מרשימה גדולה ומתה, וזה מנוגד לאינטואיציה של רוב המנהלים.

כשיש יותר לידים ממה שהצוות מספיק לטפל בהם. כשנכנסים עשרה לידים בחודש, ניקוד רק מוסיף שכבה - פשוט תתקשרו לכולם. הניקוד עצמו צריך להיבנות מנתונים אמיתיים: מה עשו אלה שבסוף קנו.

אפשר לראות פעילות ולזהות חברות במקרים מסוימים, אך לא לזהות אדם פרטי שלא הזדהה. זה גם איסוף מידע על אנשים, ולכן חייב להיות מכוסה במדיניות הפרטיות ובהודעת העוגיות שלכם. אנחנו מטמיעים רק מה שמותר ומגובה בהסכמה.

פחות ממה שנדמה, אבל הוא חייב לענות על שאלה שמישהו באמת שואל. מסע לקוח מצוין שמריץ תוכן שאיש לא רוצה לקרוא לא יעבוד. אנחנו מתחילים ממסע אחד עם שלושה או ארבעה מגעים, ומרחיבים לפי מה שנמדד.

בהגדרה משותפת של מה נחשב ליד, מתי הוא עובר למכירות, ומה קורה אם לא נגעו בו. רוב המחלוקות אינן על הנתונים אלא על ההגדרות. את זה סוגרים בישיבה אחת באפיון, ולא בעוד דוח.