הקבלה בארנק עד סוף החודש. ואז חצי ממנה נעלמה.

היא קוראת סכום, תאריך ושם בית עסק ברמה טובה, וברמה משתנה כשהקבלה מודפסת גרוע או מקומטת. תמיד צריך שלב אישור אנושי לפני שהשורה נכנסת לדוח - מערכת שמכניסה סכום שגוי בשקט מסוכנת יותר מאחת שדורשת אישור.

לא. Expense מנהל את התהליך עד לרגע שההוצאה מאושרת ומוחזרת לעובד. הרישום החשבונאי, המע"מ והדיווחים לרשויות נשארים אצל רואה החשבון או במערכת ההנהלת חשבונות שלכם. אנחנו מחברים בין השניים ולא מתיימרים להחליף.

זו שאלה של הוראות ניהול ספרים ושל מה שרואה החשבון שלכם קבע, ולא שאלה של המוצר. יש מקרים שבהם סריקה מספיקה ויש כאלה שלא. הכלל שאנחנו עובדים לפיו: מטמיעים את הצילום והתיעוד, ואת ההחלטה מה מותר לגרוס מקבלים מרואה החשבון בכתב.

כן - תקרה לסוג הוצאה, דרישת קבלה מעל סכום, חסימת קטגוריות, וכללים שונים לתפקידים שונים. זה החלק שמחזיר את רוב הזמן: במקום שמישהו יבדוק כל שורה, המערכת מסמנת רק את מה שחורג.

אפשר לדווח לפי קילומטראז' עם תעריף מוגדר, ובנייד גם למדוד את המסלול. התעריף עצמו והשאלה מה חייב במס הם החלטה שלכם ושל רואה החשבון - אנחנו מגדירים את המנגנון לפי מה שתקבעו.

אפשר להזין חיובים ולהתאים אותם לקבלות שהעובדים העלו, כך שרואים מה חויב ואין לו קבלה. ההתאמה האוטומטית תלויה בפורמט שהבנק או חברת האשראי מספקים בישראל, וזה משתנה - בודקים את זה באפיון ולא מבטיחים מראש.

זה תלוי במחזור התשלומים שלכם ולא במוצר. מה שהמוצר משנה הוא את הזמן עד לאישור: במקום דוח שממתין שבועיים על שולחן, האישור נשלח למאשר ברגע ההגשה. בארגונים שהטמענו, החלק שהתקצר הוא הזמן עד לאישור, לא ההעברה עצמה.

אם הצילום לוקח עשר שניות בנייד ברגע התשלום - כן. אם צריך להיכנס למחשב ולמלא טופס - לא, והם יאספו קבלות בארנק עד סוף החודש כמו קודם. זו הסיבה שאנחנו מתחילים מהחוויה בנייד ולא ממסך המנהל.